שאלות ותשובות
החיסון לווירוס הפפילומה הקיים היום מגן בפני 9 זנים של הווירוס שהם בעלי סיכון הכי גבוה לגרימת שינויים טרום ממאירים וסרטן צוואר הרחם בנשים. החיסון נכנס לתוכנית שגרתית של בית הספר הן לבנות והן לבנים וכן מאושר לכלל הנשים וגברים עד גיל 45 (כולל). החיסון מקטין בצורה משמעותית ביותר את הסיכון להדבקות בזנים המסוכנים של הווירוס ואת הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם. החיסון הינו בטוח ביותר ותופעות הלוואי שלו נדירות ביותר, כמו תופעות לוואי של כל חיסוני השגרה בילדים. אין לקבל את החיסון במהלך ההריון.
בדיקת PAP (פאפ) / משטח מצוואר הרחם הינה בדיקת סקר לגילוי מוקדם של נגעים טרום ממאירים וסרטן צוואר הרחם. מומלץ לבצע את הבדיקה פעם ב3 שנים במסגרת קופת החולים לכל אישה החל מגיל 23 או מגיל תחילת קיום יחסי מין. במהלך הבדיקה אוספים עם מברשת את התאים הנמצאים על פני שטח הצוואר ובודקים אותם תחת מיקרוסקופ לזיהוי של שינויים לא תקינים בתאים אלה. במידה ונמצאים תאים לא תקינים אין הדבר אומר שיש בהכרח בעיה בצוואר הרחם, אך הדבר דורש ביצוע בדיקה אבחנתית מדויקת של הצוואר שנקראת קולפוסקופיה.
אנו יודעים היום כי שינויים טרום ממאירים בצוואר הרחם ורוב מקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי וירוס הפפילומה – וירוס HPV. בנוסף לשינויים בצוואר הרחם עלול וירוס הפפילומה לגרום לשינויים טרום ממאירים וגם ממאירים גם בנרתיק וגם באזור הוולבה (העריה) וכן לגרום לגדילה של קונדילומות, גידולים שפירים, באזור הוולבה או הנרתיק. הווירוס מועבר ביחסי מין, מדביק את התאים ברירית המכסה את צוואר הרחם, ועם הזמן יכול לגרום לשינויים טרום ממאירים וגם ממאירים בתאים אלה. חלק גדול מהזמן מערכת החיסון של הגוף מתגברת על הזיהום בווירוס ומפנה אותו מהגוף תוך מספר שנים, אך חלק מהזמן הווירוס גורם להדבקה ארוכת שנים. בעבר ידענו לבדוק רק נוכחות של אותם תאים שהווירוס גרם להם לשינוי – זוהי בדיקת הPAP הרגילה הקלאסית. היום אנחנו יודעים לבדוק ממש את נוכחות הווירוס עצמו בצוואר הרחם והיום בחלק גדול מהקופות נעשית בדיקת הHPV כחלק מבדיקת הPAP הרגילה. לווירוס הHPV תת זנים שונים, חלקם נחשבים לכאלה בעלי פוטנציאל סיכון מוגבר יותר לגרום לשינויים פתולוגיים ולכן מחייבים מעקב יותר צמוד או בדיקת קולפוסקופיה של הצוואר. המידע האם האישה נשאית של הווירוס או לא, ואיזה זן הווירוס, יכול לכוון את הרופא לגבי צורת המעקב והטיפול. על כן נחשבת היום הבדיקה לבעלת חשיבות רבה ומומלצת כחלק ממעקב שיגרתי ביחד עם משטח הפאפ הרגיל.
כריתת רחם בגישה זעיר פולשנית מתבצעת דרך נקבים קטנים בקוטר 5-10 מ״מ בדופן הבטן ועושה שימוש במצלמה המוחדרת דרך אחד הנקבים ובמכשירים כירורגיים דקים המוחדרים דרך נקבים אחרים.
ניתוחים זעיר פולשניים מאפשרים צמצום של הסיכון לסיבוכים ניתוחיים כגון אובדן דם, זיהומים והתפתחות קרישי דם אחרי ניתוח; הפחתה משמעותית של כאב לאחר ניתוח; אשפוז קצר יותר והחלמה מהירה אחרי הניתוח, וחזרה מהירה לתפקוד.
כריתת רחם בגישה זו הוכחה כיעילה לטיפול במצבים שפירים שונים וכן בגידולי הרחם, ומאפשרת החלמה טובה ומהירה יותר מהניתוח ללא פגיעה בתוצאה הניתוחית והאונקולוגית.
בדיקת קולפוסקופיה היא בדיקה המתבצעת במסגרת המרפאה, שבה מסתכלים על צוואר הרחם בהגדלה באמצעות מיקרוסקופ, לאחר הנחת חומרי צבע מיוחדים על צוואר הרחם אשר מבליטים שינויים פתולוגיים במידה וקיימים כאלה. מהלך הבדיקה דומה בעצם לבדיקה גניקולוגית רגילה באותו אופן בה מבוצע משטח הPAP. במידה ומזהים שינויים לא תקינים יש צורך לקחת דגימה/ביופסיה מהצוואר במהלך הבדיקה. הביופסיה לרוב לא מורגשת כלל או שעלולים להרגיש צביטה קלה של שניה ואין צורך אפילו בביצוע הרדמה מקומית לצורך הפעולה. לעתים עלולים להרגיש במהלך הבדיקה התכווצויות קלות בבטן תחתונה דמויי כאבי מחזור אשר פוסקים תוך כחצי שעה מהבדיקה. לפי תוצאות הביופסיה נקבע המשך הטפול בממצאים אשר יכול לכלול מעקב בלבד או לעתים הצורך בטפול כירורגי בצוואר הרחם – קוניזציה, וזאת כתלות בדרגת החומרה של השינויים.